רש"י על תמורה ט״ז א:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על תמורה ט״ז ע״א:י׳ רש"י על תמורה ט״ז ע״א:י״ב »

11 וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, בַּיִת שֶׁמְּנוּגָּב מִכׇּל טוֹבָה, ״וְנָתַתָּה לִי גּוּלּוֹת מָיִם״ — אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד. ״וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גּוּלּוֹת עִלִּיּוֹת וְאֵת גּוּלּוֹת תַּחְתִּיּוֹת״ — אָמַר לָהּ: מִי שֶׁדָּר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹת?!

פירוש רש"י על תמורה ט״ז א:י״א

11 מנוגב - חרב ויבש מכל טוב:

12 אלא תורה בלבד - שהתורה נקראת מים ועתניאל לא היה עשיר אלא חכם:

13 גולות מים - התורה כלומר אדם שהתורה גלויה לו:

14 יבקש ממנו מזונות - דהאי ודאי לא יצטרך דכתיב בה משלי ל״א:י״ד היתה כאניות סוחר וגו':

« רש"י על תמורה ט״ז ע״א:י׳ רש"י על תמורה ט״ז ע״א:י״ב »